הרב אברהם ישעיהו קרליץ שליט”א: פרשת מטות-מסעי תשפ”ו

בפרשה שלנו התורה מצווה: “ככל היוצא מפיו יעשה” ללמדנו כמה אדם צריך להזהר שלא ישנה ממה שאמר בפיו.
מסופר על החזון איש שביום שישי אחד התכוננו להתפלל מנחה בבית מדרשו בשעה 12:30 אולם היה קושי לאסוף את המניין, עד שהתאסף לבסוף מניין כבר היה השעה קרוב ל1:00, ואז פנה אחד מהמתפללים ושאל את החזון איש היות וקבע פגישה עם מישהו בשעה 1:00 בביתו מה עליו לעשות? האם להתפלל כעת כדי שיהיה מניין או ללכת לפגישה, ענה לו החזון איש מי שהאמת נר לרגליו אין פה מקום לשאלה ודאי שילך לפגישה. ואם אדם זהיר מאוד לא לשנות מדיבורו אז הברכות שמברך מתקיימות בדיוק כפי שאמר. מסופר על יהודי שהיה בגיל 98 וחלה במחלה, רצו בני משפחתו ללכת לקרוא לרופא, אמר להם אין צורך ברופא תראו שאני אבריא ואחיה עוד שנתיים, ואז סיפר להם כשהיה ילד קטן הוא דרך בטעות על הציצית של הגאון מוילנה והגאון לא יכל להמשיך בדרכו, אז הגאון פנה אליו ואמר לו בלשון כזו תחיה ילדי עד 100 שנה אבל תרים את רגלך מהציצית, אז הוא בטוח שיש לו עוד שנתיים לחיות, וכך הווה.