פנחס שפירא
כמה מילים עליך:
שמי פנחס שפירא, מתגורר בערד.
מאז שנות ילדותי ליווה אותי חלום עמוק לעזור לאחרים ולהציל חיים,
שאיפה שתמיד בערה בי לקחת חלק בעשייה משמעותית למען עם ישראל
אז איך הכל התחיל – איך הגעת לרשת המתנדבים?
הגשמתי חלום ישן בזכות פנייה מישראל, סגן סניף ערד, ששאל אותי אם ארצה להצטרף לקורס.
למרות שההצעה משכה אותי מאוד, תחילה חששתי מהעול, המחויבות והקושי הכרוכים בכך.
התייעצתי עם אחי – שהוא גם חובש – והוא דחף ותמך בי רבות להיכנס לעניין, מה שהוביל בסופו של דבר להחלטה הצודקת להצטרף.
סיפור אישי של הצלת חיים:
זה קרה במלחמה האחרונה במוצאי שבת בזירת נפילת הטיל שזעזעה את העיר ערד.
באותם רגעים דרמטיים, משהו פנימי בער בי והניע אותי לרוץ אל תוך הלהבות וההריסות כדי להושיט יד.
הגעתי לזירה ופעלתי שם בכל הכוח, מנסה לעזור לכל מי שנקלע בדרכי.
בין רגעי הלחץ והמהומה, פגשתי בה – אישה מבוגרת בשנות ה-80 לחייה,
שחלקה נותר חסר אונים ונזקקה לסיוע דחוף כדי לרדת בבטחה מדירתה המאיימת תחת ההפגזה.
הרגעים האלו איתה חקקו בזיכרוני; המבט בעיניים, הפחד, וההקלה הקטנה כשהצלחתי לעזור לה להגיע למקום מבטחים.
חלפו חודשים מאז אותו אירוע מטלטל. יום אחד, בעודני בקרבת מגוריי,
אני שומע בקשר קריאה על אשה שאינה חשה בטוב וסובלת מסחרחורות קשות.
בלי לחשוב פעם נוספת, יצאתי מיד לדרך כדי לתת מענה ראשוני, להעניק עזרה רפואית ותמיכה נפשית.
הגעתי למקום, וכשנכנסתי פנימה והבטתי בה מקרוב – הלב שלי החסיר פעימה. זו הייתה היא.
אותה אישה מבוגרת שסייעתי לה לרדת מהדירה ביום נפילת הטיל. איכשהו, הגורל הפגיש בינינו פעם נוספת,
בדיוק כשהיא הייתה זקוקה לעזרה. באותו רגע הבנתי כמה מעגל החיים שלנו שלם, וכמה השליחות הקטנה הזו היא הדבר המשמעותי ביותר בעולם.
ומילה לסיום:
תודה ענקית להנהלת הסניף, לראש הסניף יורם והסגן ישראל על כל התמיכה, העזרה והדאגה לאורך כל הדרך.
תודה ענקית לכל הצוותות המדהימים שעוטפים אותנו ועושים עבודת קודש יום-יום
