הרב אברהם ישעיהו קרליץ שליט”א – פרשת פנחס תשפ”ו

בפרשתינו כתוב על העברת שבט ההנהגה של כלל ישראל ממשה רבנו ליהושע, למרות שבדורו היו כאלו שהיו גדולים מיהושע, אבל הוא זה שזכה להנהיג, מדוע, כי נוצר תאנה יאכל פריה, יהושע מסמל את סוד ההתמדה הנחישות והדביקות במטרה, נער לא ימיש מתוך האוהל, היה דבוק במשה רבינו בכל עת, ליווה אותו להר סיני, וחיכה לו עד שירד, כל הזמן למד ממנו, וזהו סוד ההצלחה, הפעילות המתמדת העיקשת החתירה ללא לאות, בלי קולות וברקים בצניעות ובענווה. ועל זה נאמר פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, זקנים שבדור אמרו אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה, פירש רבי חיים מוולוז’ין, יש הבדל בין חמה ללבנה, חמה יש לה אור עצמי ואילו הלבנה מקבלת את אורה מהשמש, זהו הביאור, משה היה לו אור עצמי כמ”ש בלידתו נתמלא הבית אורה, אבל יהושע כוחו היה ממה שקיבל את האור ממשה, ועל זה נצטערו הזקנים שבדור מדוע לא היינו כיהושע, מדוע אנו לא הבנו לקלוט את האור ממשה ואז היינו גדלים הרבה יותר.