אז איך הכול התחיל?
אפילו לא יודעת לומר איך באמת זה התחיל ומתי! אבל אקצר ואספר שכנראה שמהיום שנולדתי רציתי להציל חיים. 2017 פרסום במועצה קורס חובשים. אני אמא ל 4 ילדים לא גדולים, מתייעצת עם בעלי והוא תומך ואומר למה לא? לכי תנסי. זוכרת את הראיון, ראש הצוות, אנשים מדהימים מהארגון. ואיכשהו פתאום כיתה, מבחנים, פראמדיק שאין לי מושג איך שרד אותי עם חרדת המבחנים שלי והנה טקס סיום. חודשיים מסיום הקורס הצוות שלנו עובר לסניף קריית שמונה, אנחנו בקורונה והכל חדש. לאחר כחצי שנה ראש הסניף באותו זמן, מבקש ממני להיות הסגנית שלו ומשם הוא מחליט לפרוש ומבקש שאמשיך את דרכו. בכלל לא הבנתי את המשמעות וגודל האחריות אבל אמרתי כן, מתוך מחוייבות להמשיך להעלות את הפריפריה למעלה.
עוד משהו בחיים חוץ מכתום?..
אני עצמאית, בעלת קליניקה לרפואה משלימה. 24 שנים של טיפולים. מורה בכירה לעיסוי, מעסה, רפלקסולוגית, מדקרת, דולה ועוד ובין לבין גם ראש צח”י (צוות חירום ישובי) ביישוב שלי.
מהו איחוד הצלה בשבילך?
וואוו איחוד הצלה קודם כל זה בית ומשפחה. לא חושבת שקיים מקום/ארגון שהו כולם דואגים לכולם גם בלי להכיר. מקום שבו הנהלה בכירה חברים של החובש בשטח. תמיד זמינים, תמיד עונים, תמיד יש מי שיתמוך ויחבק. תמיד הם שם עבורך כולם ללא הבדלי דת, צבע ומין. ברמה האישית אחשוף למרות שזה לא סוד, איחוד הצלה הצילו את חיי. בשנת 2015 התחילו לי כאבי גב קשים, עברתי המון בדיקות, כאבים מסביב לשעון ובמהלך קורס חובשים מגיעה אבחנה לסוג של דלקת פרקים שפוגעת בעמוד שדרה. מחלה פרוגרסיבית, אוטואימונית, אין סיכויי החלמה אבל בדיוק מתחילים מחקרים מעמיקים של טיפולים ביולוגיים שנועדו לעכב את קצב ההתקדמות. טיפול ביולוגי = ירידה במערכת החיסונית. ירידה במערכת חיסונית וחשיפה לחולים = סיכויים גבוהים להידבקות. עמדתי בפרשת דרכים אחרי תקופה מאוד ארוכה של כאבים וגוף מותש האם להמשיך ולסיים את הקורס או לטפל בעצמי. נכון לאותו זמן החלטתי לסיים את הקורס ולצאת להציל חיים. למרות הכאבים בכל רגע שמישהו זקוק לעזרה, הרצון להציל חיים גובר על הכאב האישי ואתה מוצא כוחות שבהמשך גם משאירים אותך מסופק ומחויך. אתה מרגיש משמעות לחיים. היום לאחר כמעט 3 שנים של מלחמה שחווינו בצפון, פינוי מהבית ועוד, הזמן עשה את שלו ולצערי המחלה התקדמה ונאלצתי לקבל החלטה אחרת. אני מקבלת טיפול ביולוגי וממשיכה להתנדב כי לתת לאחר מחזיק אותי חיה.
הסניף שלנו מיוחד כי:
וואוווו הסניף שלנו הוא הכי מיוחד! אני ממש מתרגשת לספר על האנשים המיוחדים שמתנדבים אצלנו. הסניף מורכב מכל גווני הקשת באוכלוסייה. נשים וגברים, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים, קיבוצניקים, מושבניקים, עירוניים באמת הכול מהכול. וכל אחד הוא נשמה מיוחדת ממש. אנשים עובדי כפיים, הייטקיסטים, רפתנים, ואחים ואחיות ובאמת המגוון כל כך גדול וכל אחד ואחת הם נשמה מיוחדת במינה. כולם משפחה, אחד למען השני ואני גאה להיות חלק מהמשפחה הפרטית שלנו שהקמנו.
סיפור אישי של הצלת חיים:
כששבנו מהפינוי במלחמה, התקשרה אלי מנהלת הקהילה וזעקות של לחץ צעקה: מהר! בואי לבית ליד המזכירות! בחוץ גשם, אני עם כפכפים מזנקת לרכב ותוך פחות מ 2 דקות המקום. במקום גבר בן 42 שוכב על ספה בסלון, מחוסר הכרה ללא דופק וללא נשימה. תופסת אותו בבתי השחי ומורידה אותו לרצפה. מחברת דפי, אומרת למזכירה ומנהלת הקהילה להתקשר לבעלי שיבוא כי אני צריכה עזרה בעיסויים (מיותר לציין שהוא התייצב תוך דקה), 4 שוקים, כוננים שלנו מצטרפים, מגיע אמבולנס אחרי 23 דקות ומקבלים בחור נושם עם מדדים יציבים. פינוי, שבוע בית חולים ושמחה אחת גדולה 3 ילדים קטנים שמקבלים אבא ללא נזק מוחי לביתם.
משהו שהמתנדבים שלך לא יודעים עליך..
האמת לא נראה לי שיש דבר כזה, אני חברה שלהם ולא מסתירה כלום אז נראה לי שאם יש משהו שעוד לא יודעים עלי, זה כי הם לא שאלו😜
תודה! תודה על הזכות שניתנה לי להיות חלק ממערך שלא מפריד בין מקצועיות לתחושת שייכות משפחתית. הלוואי ונמשיך להיות תמיד בצד הנותן.
