
אז איך הכול התחיל?
בכ”ט סיוון תשס”ח -2 ביולי 2008, סמוך לשעה 12:00 בצהריים נסעתי עם רעייתי שרי שתחי’ ברחוב שרי ישראל ונקלענו לזירת פיגוע אכזרי, בו פגע מחבל באמצעות טרקטור כבד בו נהג ברכבים ובהולכי רגל ברחוב יפו בירושלים. לאורך מאות מטרים הוא השתולל בכביש והכה עם כף הטרקטור מכוניות רבות, מעך אותן, דרס אותן, והשליך אותן כולל בשני אוטובוסים: אוטובוס קו 13 של אגד, שהכיל 35 נוסעים, ואוטובוס קו 60 של החברה, בו שהו כ-15 נוסעים – הפיגוע נמשך לאורך כ-500 מטר ונהרגו בו שלושה בני אדם ו-36 נפצעו, בהם שניים באורח קשה, ארבעה באורח בינוני והיתר במצב קל, בין הפצועים היו שתי תינוקות. אחת מהתינוקות שהתה בזמן הפיגוע ברכבה של אמה שנהרגה בידי הטרקטור. תינוקת נוספת נפצעה בקו 13. בתוך כל הכאוס הזה בין 2 האוטובוסים ההפוכים והמעוכים בלטה מכונית אחת שבחסדי שמיים המחבל דילג עליה לכאורה בלי שום סיבה… רכב מאזדה 3 לבנה בה אני ואשתי שהינו ובחסדי שמיים עצומים בניגוד לכל שאר הרכבים התעשתנו וברחנו מהרכב רגעים ספורים לפני שהמחבל פגע בו, המחבל שראה שיצאנו פשוט המשיך במסע ההרג ו”טיפל” באוטובוס וברכבים שהיו אחרינו. יצאתי מהרכב וראיתי סביבי מלא פצועים שזעקו לעזרה רפואית – אך לא ידעתי מה לעשות.. באותו ערב כהודיה להשי”ת שהוציא אותי ללא פגע – התחלתי קורס חובשים ומשם הכל התחיל…..
עוד משהו בחיים חוץ מכתום?..
האמת היא שהיומיום שלי די עמוס ומשלב כמה עולמות שונים לגמרי. ברמה המקצועית, אני מתעסק בתחומים שונים, בתחום הנדל”ן, באמבולנסים פרטיים, קידום ויעוץ עסקי וארגוני ועוד.. אבל מעבר לעבודה ולעשייה הציבורית, העוגן האמיתי שלי הוא המשפחה. שרי אשתי והילדים. וכשאני בכל זאת מוצא כמה רגעי פנאי לעצמי ולמשפחה, אני אוהב לנקות את הראש עם מופע סטנדאפ טוב, איזה משחק באולינג, או לארוז מזוודה ולקפוץ לגיחה קצרה בחו”ל. ובינינו? שום יום עמוס לא שלם בלי איזה אנטריקוט טוב, בשרים מעושנים או מפגש חברים טוב כדי להטעין את המצברים.
מהו איחוד הצלה בשבילך?
בשבילי זו קודם כל סגירת מעגל אישית. מאותו רגע מצמרר ב-2008 שבו עמדתי חסר אונים מול הפצועים בפיגוע בירושלים בלי לדעת איך להושיט עזרה, ועד למקום שבו אני נמצא היום – מנהל ומוביל עשייה של הצלת חיים – זה פשוט עולם ומלואו. מעבר לזה, איחוד הצלה זה הרבה יותר מארגון רפואי או התנדבות של כמה שעות בשבוע; זו דרך חיים. זו משפחה אדירה של אנשים ששמים את הנוחות שלהם בצד, עוזבים משפחה, עבודה ושגרה בכל שעה ביממה, ורצים כדי לתת תקווה ברגעים הכי קריטיים של אנשים אחרים. זה לדעת שאתה חלק ממנוע אנושי שפועל נטו מתוך אהבת ישראל וערבות הדדית
הסניף שלנו מיוחד כי:
בני ברק היא עיר עם קצב ו-DNA משלה. הצפיפות, העומס התמידי והמבנה המורכב של הרחובות מייצרים אתגר לוגיסטי ומבצעי שאין בהרבה מקומות אחרים בארץ. אבל בדיוק בגלל האתגר הזה, הפעילות שלנו כאן היא יוצאת דופן. קודם כל, הפריסה האדירה של המתנדבים וההישענות שלנו על יחידת האופנועים ורכבי התגובה המהירה, מאפשרים לנו ‘לנצח’ את הפקקים והסמטאות ולהגיע לזמני תגובה מדהימים – הרבה פעמים ממש שניות בודדות מרגע קבלת הקריאה. ומעבר לפן המבצעי, יש את ההון האנושי. המרקם של הסניף מורכב מקהילה שחיה ונושמת חסד וערבות הדדית. אתה יכול למצוא מתנדב שלנו כמעט בכל בניין, רחוב או בית כנסת. העצימות הגבוהה של הקריאות דורשת רמת כוננות ומקצועיות שיא, והאחדות של המתנדבים שלנו, שפועלים שכם אל שכם בתוך השגרה האינטנסיבית הזו, הופכת את סניף בני ברק למשפחה אחת גדולה ומלוכדת של הצלת חיים.
סיפור אישי של הצלת חיים:
החייאה על תינוק זה אירוע שחודר הכי עמוק ללב. באחד המקרים קיבלתי קריאה דחופה על תינוקת בת כמה חודשים שאיבדה את ההכרה אצל המטפלת במשפחתון מספר בניינים מהמשרד בו שהיתי ברחוב הרב שך בעיר. כשהגעתי למקום בתוך שניות ספורות, מצאתי את המטפלת בהיסטריה מוחלטת וחסרת אונים, כשהיא מחזיקה את התינוקת שהכחילה. ניתקתי את עצמי מכל הרעש והלחץ מסביב, לקחתי את התינוקת הקטנה אלי והתחלתי מיד בפעולות החייאה ממוקדות. השניות האלה, כשאתה מבצע עיסויים בגוף כל כך קטן ופגיע, מרגישות כמו נצח. אתה כולך מרוכז בעשייה ובלב פנימה מתחנן לבורא עולם שיעזור לך להחזיר לה את הנשימה. ואז, אחרי דקות מורטות עצבים של עבודה אינטנסיבית יחד עם שאר צוות המתנדבים שהצטרף, פתאום הופיע צבע בלחיים והיא השמיעה קול בכי. אני תמיד אומר למתנדבים שהבכי הזה של תינוקת אחרי החייאה מוצלחת – זו המוזיקה הכי יפה בעולם. התחושה שזכית להיות השליח להחזיר להורים את האוצר שלהם בריא ושלם אחרי שהם קיבלו את הטלפון המבהיל מהמטפלת ובמיוחד שלך באותו זמן יש ילד בגיל דומה, זה רגע טהור של חסד שנותן את כל הכוח להמשיך לרוץ לכל קריאה..
משהו שהמתנדבים שלך לא יודעים עליך..
שהחוש הארגוני שלי, והיכולת לנהל אופרציות ענק כמו הסניף שלנו והדברים האחרים שאני עוסק בהם היום, לא התחילו בהקמת סניף בני ברק. בית הספר הראשון שלי לניהול ולוגיסטיקה היה בעבר, כשניהלתי את “תפילה למשה” – חברת התהילים הגדולה בבני ברק בזמנו. בתור ילד לאחר פטירת סבי האהוב ז”ל הקמתי בעידוד אימי חברת תהילים תפילה למשה עם 4 סניפים ובהשתתפות מאות ילדים מידי שבת.. בתור ילד ארגנתי ימי כייף שכרתי אולמות ומתחמים והרמתי להם אירועים שאף אחד לא הכיר בזמנו בתחום זה…
קודם כל, מילת תודה עצומה לכל אחד ואחד מכם. אני רואה אתכם ביומיום – עוזבים את העבודה, קמים מתוך שינה באמצע הלילה, עוזבים את שולחן השבת או החג, ורצים אל הלא-נודע כדי להציל חיים בתוך הצפיפות והמורכבות של העיר שלנו. העשייה הזו היא לעולם לא מובנת מאליה. המסר שלי אליכם הוא תמיד לזכור את הזכות העצומה שנפלה בחלקנו. מאחורי כל קריאה שקופצת, מאחורי כל קריאה בראגר – יש בן אדם שהעולם שלו עצר מלכת, ואתם שם כדי להיות קרן האור שלו ושל המשפחה שלו ברגע הכי קשה. תזכרו תמיד שהאפוד הכתום והציוד המתקדם הם רק הכלים; הכוח האמיתי שלנו הוא הלב שלכם, אהבת ישראל נטו וערבות הדדית. תשמרו על עצמכם בכבישים, תשמרו על האחדות המיוחדת שיש לנו בסניף, ותזכרו שאנחנו משפחה אחת גדולה. אני פשוט גאה לעמוד בראש סניף עם הון אנושי נדיר כמוכם.

